הדר’גר

כתבו - שלומי פלניצקי  ומרק פדר

צילום תת ימי -  יוהנס פלטן

צילום מעל המים - שלומי פלניצקי

אין לי מושג איך הכול התחיל באמת מה שכן זכור לי אלו ,ספק שיחות ספק חלומות, בקול רם שהיו לי עם חברים לצלילה בעיקר עם מרק פדר, החלום התחיל לרקום עור וגידים עם העלאת פורום הצלילה הטכני הראשון בעברית ע”י מרק ובהמשך עם חזרתו מקורס צלילת מערות במקסיקו אז הוא החל בחיפוש הקדחתני אחר אתרי צלילה שמאפשרים חדירה , מערות ראויות לצלילה בארץ ( עדיין ) לא מצאנו אבל היה ברור לשנינו שהים התיכון זרוע בספינות טבועות שסנפיר אדם עדיין לא טילפה אותן .

את פיסת הפאזל המרכזית השלים רוני שדה , ברוני שדה נתקלתי לראשונה במאמר שלו במגזין ים שם תיאר את עבודתו המדהימה בסריקת חופי הים התיכון בעזרת סונר רב אלומות (Multibeam Sonar ) מתוחכם ומייד הבנתי שהסיכוי האמיתי היחידי שנוכל לאתר ספינות טבועות שאף אחד עדיין לא ביקר בהן היא לשכנע אותו לשתף אותנו במידע שהוא אסף במהלך עבודתו . דיברתי על זה עם מרק , מספר ימים אחר כך הנחתי את שפורפרת הטלפון המום אחרי שמרק סיפר לי שהו נפגש עם רוני שדה וזה הציע לסייע לנו בשמחה ואפילו נתן לנו נ.צ לכלי שיט טבוע מול חוף הכרמל !

חסרי סבלנות שלא לומר בטירוף , תיאמנו מול חיים מול-טל ספינת צוללים וב 17 ליוני עלינו על סיפון הטייפון . ספינה זאת שתשמש אותנו עוד הרבה בהמשך בביצוע הצלילות שלנו בצפון .

הים היה פשוט חלק , הראות מדהימה ומזג האוויר פשוט נפלא אך את הספינה הטבועה לא מצאנו . בקבוצה הראשונה ירדו לצלול מרק ליאור וחיים שסרקו את קרקעית הים ב 50 מטר מערבית מחבל האנך , הקבוצה השנייה שכללה אותי את שמשון ואת אודי סרקה את החלק המזרחי אך ללא ממצא מיוחד , הקרקעית הייתה שטוחה ברובה ולמעט שני גלילי מתכת שעד היום אני חש פספוס על שלא בדקתי אותם ביסודיות לא ראינו שום דבר מעניין , מה שכן , הצלילה הייתה מדהימה ומהנה גם אם לא השיגה את מטרתה , מה לעשות , מכורים לעצירות דקומפרסיה .

רוני ששמע שלא מצאנו כלום שם למטה סירב להאמין והחליט שבפעם הבאה הוא מגיע איתנו ומוודא שאנחנו מוצאים את האתר כי הוא פשוט יודע שיש שם כלי שיט טבוע !

שבועיים אחרי , שבע בבוקר במעגן הדיג בחיפה נפגשנו עוזי מירושלים , שמשון מעומר , אודי , מרק ורוני מהמרכז ואני מרמת דוד והעמסנו את ציוד הצלילה לספינה בשתיקה בזמן שרוני מודד את חבל האנך ומכין אותו לקראת הטלה מעל הנקודה בה אמורה לנוח הספינה הטבועה , מייד עם תחילת השיט אל מחוץ למעגן הבנו כי הנקודה בה צללנו בפעם הקודמת הייתה מרוחקת כ 300 מטר דרומית מזרחית מהנ.צ  שרוני שדה הראה לנו.

סקרן , שאלתי את רוני מה בדיוק הוא חושב שיש שם למטה ? , בחיוך הוא שלף מהתיק את ה PDA שלו , מכשיר MIO עם GPSמובנה שעקב אחר מסלול השיט שלנו לעבר הנ.צ על גבי תמונה דיגיטלית של קרקעית הים ! , הגדלה של אזור האתר ולאט לאט הופיע צללית של מה שנראה כמו כלי שיט שמונח על קרקעית הים .

הצלילה – מרק פדר

“עוד 500 מטר”  צועק רוני… יום שישי בבקר ,  7 ק”מ מערבית לחיפה לב ים על סיפון הספינה טייפון… אני ורוני עומדים בחלקה האחורי של

הספינה, רונימחזיק את ה GPS ואני את מצוף הסימון, “עד 500 מטר” צועק רוני שמנווט את הספינה לעוזי , “עוד 500 מטר” צועק עוזי לקפטן

יגאל שמאשר 500 מטר לנקודה, ” + 30 מעלות” צועק רוני לעוזי ועוזי מעביר לקפטן, כך זה ממשיך עד שאני שומע מרוני ” הטל מצוף סימון” .

אני מטיל את המצוף. “מצוף סימון במים” צועק רוני. אנחנו עושים סיבוב וחוזרים לנקודה כדי לראות באקוסאונדר את המקום שזרקתי בו את המצוף, עומק קרקעית 45 מטר. לאט לאט כשהספינה עוברת ליד מצוף הסימון מתחילה להופיע על האקוסאונדר גבעה קטנה בצבע שונה שאומר שיש עצם בולט מתחת לספינה. הגענו למקום.

התרגשות  בספינה גוברת, יש כל מיני שמועות על הספינה הטבועה הזאת, יש סיפורים של חברה שצללו פה וראו ספינת מלחמה מונחת על הצד, יש כאלה שסיפרו שהורידו רובוט וראו כל מיני דברים אחרים, אבל, אנחנו מעל הנקודה ועד מעט נראה בעצמנו מה זו הנקודה שאף אחד לא מכיר. מתחלקים לשני צוותים צוות ראשון אני ועוזי, צוות שני שלומי אודי ושמשון, כל צוות מהווה צוות גיבוי לצוות שבמים, סימנים מוסכמים אחרונים, סידורים אחרונים על הספינה, מתארגנים על הציוד וקופצים למים. אני כבר לא יכול להתאפק, מרוקן את המאזן ומתחיל לרדת לאורך האנך, עוזי בעקבותיי לאחר בעיות פמפום קלות, ראות טובה, מעל 10 מטר וזרם חלש שנגמר בעומק של 20 מטר. אני מסתכל לכוון הקרקעית ועל המסך הצבעוני של ה VR3 החדש שזו צלילת הבכורה שלו 25מטר … 30 מטר… ואז מופיעה הקרקעית  ובצורה מטושטשת מופיעים גם הקווים של הספינה,  חבל האנך מונך במרכז הספינה צמוד לדופן, עבודת נווט מעולה של רוני אני חושב לעצמי.

40 מטר.  אנחנו מרחפים מעל הספינה ראות של מעל 10 מטר וללא זרם. אנחנו מתחילים לטייל על האניה הטבועה ואני מתחיל לשרטט עומקים ומבנה, הספינה הטבועה היא דרג’ר, דוברה שמעמיסים עליה פסולת עם פתחים מלמטה, גוררים אותה לים ושופכים את הפסולת מהקרקעית שלה, ללא גשר וללא חדר מנועים. מגעים לחרטום עושים סיבוב וצוללים חזרה לירכתיים. בדרך, מספר פעמים עוברים אותנו להקות של טונות, כמו בסיני, להקה של עשרות טונות עוברות אותנו מכל צד, הספינה עצמה מלאה באלמוגים ובדגים מכל הסוגים. רואים שאף אחד לא צלל פה מעולם, אין רשתות דייג, אין חוטי דייג ואין שראקים, אף אחד לא מכיר את הנקודה, אתר בתולי לחלוטין. בשלב הזה אני מחליט שהגיע הזמן ליידע את החברה למעלה שמצאנו את מה שבאנו לחפש, אני משחרר שלוש כוסות קלקר ומסתכל עליהם עולים למעלה קצת מאוכזב שזו לא ספינת מלחמה. מאוחר יותר סיפר לי רוני על צהלות השמחה של החברה על הספינה כשראו את הכוסות במים. אני ממשיך לשרטט, עוזי מצלם קצת בווידיאו, נכנסים לפתח קטן בירכתים החדר קטן ואין בו משהוא מעניין, יוצאים החוצה.  הספינה יושבת על השידרית במצב מצוין בעומק קרקעית של 45 מטר. אחרי 39 דקות זמן תחתית מתחילים את העלייה.

אחרי 84 דקות אנחנו מחוץ למים, עולים על הספינה ומספרים בהתרגשות לצוות השני על הגילוי. הצוות השני יורד, אנחנו מתקלפים מהציוד ומתחילים לתכנן את המקום הבא.

צלילת חדירה אין ממש בדוברה הזאת למעט שני חדרים קטנים אבל כאתר צלילה הוא אתר מקסים, הדרג’ר יושבת בדיוק על השידרית בצורה שלמה, מכוסה בבעלי חיים רבים סוגים שונים של אלמוגים, המון תולעים רב זיפיות ומספר סוגי דגים. הספינה נקייה מרשתות דייג ושראקים, ולפני שהטביעו אותה רוקנו ממנה כל מה שהיה אפשר לכן הספינה די נקייה. נראה שהטביעו אותה לפני 20-30 שנה, יש חלקים מהסיפון העליון שמתפוררים וגם חלקים בחרטום ובירכתיים. הקרקעית ב 45 מטר הסיפון העליון ב 42 מטר, עומקים “קלאסיים” לצלילה טכנית. אתר חדש ויפה.

ב 2 בספטמבר נפגשנו לצלילה שלישית באתר הפעם בלי רוני אבל עם הצלם הקבוצתי שלנו, יוהנס פלטן ,שנבצר ממנו להצטרף אלינו לצלילה הקודמת וחברים נוספים ,צוללים טכנים ששמעו על הצלילה דרך הפורום וביקשו להצטרף . מטרת הצלילה הייתה לתעד את האתר עבור הצלבת נתונים עם הסריקה שביצע רוני ולשתף את שאר קהילת

הצוללים הטכנים בארץ במידע לגבי האתר וחשוב מזה לצבור ניסיון לקראת הצלילות הבאות ……

גם הפעם נפטון הסביר לנו פנים , הראות הייתה פשוט מדהימה ( יעידו הצילומים הנפלאים של יוהנס )  העוגן הוטל בדיוק במרכז הדרג’ר , כולם ביצעו את צלילות הדקומפרסיה שלהם על פי תוכנית והחיוך של הצוללים שראו את הדרג’ר בפעם הראשונה פשוט אמר הכל .

 

So called “Dreger” 21.12.2013 by Flavio Varga